ההחלטה לבצע היוון לזכויות המגורים בנחלה כרוכה בתשלום משמעותי לרשות מקרקעי ישראל. סכום התשלום, המכונה דמי רכישה אינו קבוע, אלא נגזר משווי הקרקע של חלקת המגורים בנחלה. לצורך קביעת הסכום רשות מקרקעי ישראל שולחת שמאי מקרקעין מטעמה שמעריך את שווי הקרקע ללא הפיתוח והבנייה שעליה. דמי ההיוון הם אחוז מסוים משווי זה, כאשר השיעור יכול להשתנות בהתאם להחלטות התקפות באותה עת ולאזור שבו ממוקם המושב. לפני ביצוע היוון נחלה מומלץ לבעל הנחלה להיוועץ בשמאי מטעמו כדי לבחון את הערכת השווי של הרשות ולוודא כי היא משקפת נכונה את שווי השוק. במידת הצורך ניתן להגיש השגה על קביעת השמאי הממשלתי.
זכויות האחים לאחר מינוי בן ממשיך במושב כסוגיה מורכבת
מינוי בן ממשיך במושב מעניק לילד אחד את כל הזכויות במשק החקלאי ומותיר את שאר האחים ללא זכויות בנכס המרכזי של המשפחה. חשוב להדגיש כי מבחינה חוקית לאחים אין זכות קנויה בנחלה לאחר המינוי ועם זאת, הם עדיין יורשים חוקיים של הוריהם וזכאים לחלקם בשאר הרכוש הפרטי שההורים יותירו אחריהם כגון חסכונות, כספים או נכסים אחרים שאינם חלק מהנחלה. כדי למנוע תחושות קיפוח וסכסוכים הורים רבים עורכים במקביל למינוי גם הסכמים משפחתיים או צוואות. הסכמים אלה נועדו לאזן את חלוקת הרכוש ולקבוע פיצוי כספי לאחים האחרים מתוך העיזבון הפרטי.
הסכמת בן הזוג כתנאי הכרחי לצורך העברת זכויות בנחלה ללא תמורה
על פי חוק יחסי ממון, רוב הרכוש שנצבר על ידי זוג במהלך הנישואין נחשב למשותף, גם אם הוא רשום על שם אחד מהם בלבד. עיקרון זה חל במלואו גם על זכויות בנחלה חקלאית. משמעות הדבר היא שבעל הזכויות הרשום אינו יכול לקבל החלטה חד צדדית ולהעניק את הנחלה במתנה לאחד מילדיו ללא קבלת הסכמה מפורשת ובכתב מבן או בת זוגו. כל ניסיון לבצע מהלך כזה ללא הסכמת השותף לחיים יהיה חסר תוקף משפטי ועלול להיפסל. לכן, כל הליך של העברת זכויות בנחלה ללא תמורה דורש את חתימתם והסכמתם המלאה של שני בני הזוג. הדבר נועד להגן על זכויותיו הקנייניות של כל אחד מהם ולהבטיח שהחלטה כה משמעותית מתקבלת במשותף.
עורכת הדין רחל פרץ גלם תעמוד לרשותכם במקצועיות ועם ניסיון רב בכל נושא שקשור לקרקעות או נחלות במושבים.
