מהו הליך של תובענה ייצוגית?

0
172
מהו הליך של תובענה ייצוגית?
קרדיט: Pixabay

מטרתו של הליך תביעה ייצוגית היא לרכז בהליך משפטי אחד קבוצה גדולה של נפגעים אשר נגרם להם נזק כתוצאה מפעולה או מחדל של גוף כלשהו (תאגיד, רשות או ישות משפטית אחרת). בהליך התובענה הייצוגית לרוב מדובר בנזק מזערי אשר לא יביא את אותם נפגעים לנהל הליכים משפטיים נגד אותו פוגע.

 

בפן הפרקטי, את הליך התובענה הייצוגית נוקט אדם מסוים מתוך קבוצת הנפגעים בשם כלל הקבוצה, והוא יכול להינקט במנעד רחב של תחומים, ביניהם תחום הצרכנות, תחום הבנקאות, תחום הביטוח והפיננסים, תחום המיסוי (ארצי ומקומי), תחום איכות הסביבה, תחום שוק ההון, וכן בתחומים נוספים.

על מנת שנוכל להמחיש מהי תביעה ייצוגית, מהן התכליות העומדות מאחוריה ומיהו עורך דין תביעה ייצוגית, נביא להלן מספר דוגמאות להמחשה מתחומים בהם מוגשות תביעות ייצוגיות באופן שכיח, וכן נעמוד על התכלית העומדת מאחורי מתן האפשרות לנקוט בהליכי תובענה ייצוגית בתחומים אלה.

  1. תחום הצרכנות: בהינתן שכולנו צרכנים בסופו של יום, תחום הצרכנות הוא תחום הנוגע לכלל, בהתאם כאשר מתרחשת בתחום זה פגיעה, יוצא שפגיעה זו רלוונטית ביחס לציבור רחב.

הליכים ייצוגיים הננקטים לעיתים קרובות בתחום הצרכנות הם הליכים הנוגעים לסימון אריזות מוצרים. לדוגמה, בהתאם לתקנים ולחוקים החלים במדינת ישראל על כל חברת מזון המספקת לציבור מוצרי מזון ארוזים, לציין על גבי האריזה בין היתר את משקלו של המוצר. במקרה בו על אריזת מוצר מסוים צוין כי תכולת המוצר היא 1,000 גרם, אך התברר כי בפועל תכולת המוצר היא 800 גרם, הרי שניתן לטעון כי כל מי שרכש את המוצר הסתמך על המצג המופיע על גבי אריזת המוצר, הוטעה לחשוב כי במוצר שהוא רוכש מצויה התכולה אשר צוינה על ידי היצרן על גבי האריזה ושילם בעבור מוצר זה יותר ממה שהיה עליו לשלם.

  1. תחום שוק ההון: אחת הטענות הנפוצות במסגרת תביעות ייצוגיות בתחום זה, היא כי חברה ציבורית הנסחרת בשוק ההון, פרסמה פרט מטעה בתשקיף או בדיווח שלה, אשר גרם לתנודות בשווי המניה שרכשו או מכרו בעלי מניותיה, וכפועל יוצא הביא על המשקיעים באותה חברה נזק.

לעיתים הסטייה בשווי המניה כתוצאה מפרסום הפרט המטעה היא מינורית ולא מצדיקה נקיטת הליכים ייצוגיים, אך כשמכמתים את כלל הנפגעים בשל פרסום אותו פרט מטעה מגיע הנזק כדי סכום משמעותי.

הליכים ייצוגיים ננקטים גם נגד רשויות של המדינה ורשויות מקומיות בגין גביית מיסים ביתר, נגד בנקים בגין גביית עמלות שלא כדין וכן נגד גופים נוספים ובעניינים מגוונים.

הרציונל העומד במתן האפשרות להגיש הליך ייצוגי

בהינתן שהפגיעה או הנזק הנובעים מהתרחישים המפורטים לעיל כלפי נפגע בודד היא מזערית, ניתן להניח כי מי שנפגע ממעשים אלו לא יטרח לנהל הליכים משפטיים נגד הגוף שפגע בו, הן בשל העלויות הכלכליות הכרוכות בכך והן בשל הזמן הרב שהליכים אלה אורכים. הנחה זו מתמרצת את אותם גופים פוגעניים להמשיך לפגוע ולגרום נזקים, מתוך ידיעה כי לאף אחד "לא שווה" לנהל נגדם הליכים משפטיים בתגובה.

כאן נכנס לתמונה חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. על מנת להתמודד עם היעדר התמריץ של נפגעים לנקוט הליכים שעה שמדובר בנזקים זניחים, כמו-גם על מנת לדכא את התמריץ של הגופים הפוגעניים להמשיך ולפגוע, נקבעו בחוק תובענות ייצוגיות כללים שונים אשר נועדו להניע את הנפגע לקום ולפעול, גם כאשר נזקו עומד על סכומי כסף זעומים.

 

 

איך זה קורה?

החוק מבטיח גמול כספי לתובע ייצוגי אשר ינקוט הליך ייצוגי ענייני (להבדיל מהליך סרק), אשר יביא לתיקון העוול שנגרם לציבור הנפגעים מושא ההליך, ואף פוטר את נוקט ההליך הייצוגי מתשלום שכר טרחה לעורכי דינו. גמול כספי זה מגיע לעיתים לסכומי כסף משמעותיים, מה שמתמרץ את הנפגע, לקום ולפעול גם כאשר נזקו האישית הוא מינורי.

כימות הנזק בהליך הייצוגי

במסגרת תביעה ייצוגית, בוחנים כמה נפגעו כתוצאה מאותו מעשה או מחדל, סוכמים את הנזק של נפגעים אלה (לרבות נזקים נוספים שנגרמו להם כגון עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה וכדו'), ומבקשים מבית המשפט לחייב את הגוף הפוגע בתשלום בגין נזקים אלה לציבור הנפגעים.

אם ניישם את המנגנון הנ"ל על הדוגמה שנתנו לגבי משקל המוצר בתחילת מאמרנו, ונניח שמחירו של המוצר המדובר הוא עשרה שקלים ל- 1,000 גרם, ניתן לטעון כי אדם שרכש את המוצר וקיבל 200 גרם פחות משהוצג בפניו ניזוק בשני שקלים לערך (המהווים חמישית מעשרה שקלים). לשם ההמחשה, אם נניח שאת אותו מוצר רכשו שלושה מיליון אנשים, ובהינתן שמדובר בנזק אישי משוער של 2 שקלים לכל רוכש, הרי שהנזק שנגרם לקבוצה כתוצאה מעצם רכישת אותו מוצר מטעה עומד על שישה מיליון ₪.

תופעות הלוואי שהגיעו כתוצאה מהתמריצים שמעניק חוק תובענות ייצוגיות

בחלוף הזמן התברר כי מתן האפשרות לנפגע לנהל הליכים ייצוגיים, תוך פטירתו מתשלום שכר טרחה לעורכי דינו ומתן האפשרות שיקבל "פרס כספי" כתוצאה מכך, הביאה עמה תופעות לוואי לא רצויות. גורמים שונים החלו לנצל את הליך התובענה הייצוגית, והפכו אותו לכלי להטרדת גופים בעלי כיס עמוק באמצעות הגשת הליכים ייצוגיים מופרכים, לצורך הגשמת אינטרסים אישיים שלהם.

מדובר בתופעות לא רצויות, שכן חברה אשר נפתח נגדה הליך ייצוגי חסר בסיס, מבזבזת זמן יקר על מנת לנהל הליכים מיותרים, ונדרשת לבזבז סכומי כסף משמעותיים על ייצוגה המשפטי, על חוות דעת מומחים וכיו"ב, ובמקרים מסוימים אף קורסת כלכלית.

התנהלות פסולה זו גורמת לכך שגם במקרים בהם חברות יודעות כי ההליך הייצוגי אשר ננקט נגדן הוא חסר כל בסיס, עדיין אותן חברות מעדיפות להגיע להסדר מבעוד מועד עם מי שהגיש נגדן את ההליך, משיקולי עלות תועלת גרידא וכדי להביא לסיומו של הליך יקר זה.

ייצוג בהליכים ייצוגיים, בין אם מדובר בייצוג נוקט ההליך הייצוגי ובין אם מדובר בייצוג הגוף נגדו ננקט ההליך,  הוא תפקיד מורכב, אשר דורש ביצוע בדיקות היתכנות מעמיקות, עבודה יסודית, ידע והבנה במגוון תחומים, בניית אסטרטגיית ניהול נכונה ויכולת ניסוח ברמה גבוהה.

ככל ונחשפתם לפגיעה אשר רלוונטית ביחס לציבור רחב של נפגעים או ככל וננקט נגדכם (או נגד גוף בבעלותכם) הליך ייצוגי, ואתם סבורים כי הליך ייצוגי זה ננקט שלא לצורך, פנו לקבלת ייעוץ משפטי לצורך בחינת טענותיכם לעומק על מנת להבין את ההיתכנות המשפטית להליכים ייצוגיים בעניינכם.

הכותב, עורך דין אשר פרץ הוא ראש מחלקת ליטיגציה אזרחית – מסחרית, ושותף מנהל במשרד חסון פרץ – עורכי דין.

 

יובהר, כי אין במידע שנימסר במדריך/כתבה/ מאמר המפורסם באמצעות חסון פרץ – עורכי דין, אשר ניתן כשירות וולונטרי לציבור, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. יובהר כי כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הגולש/המשתמש באתר בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הגולש/המשתמש וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם בין במישרין ובין בעקיפין וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם, אינם אחראים בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המוצג ו/או הנאמר באתר.

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן